ללון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

דרך תחזוקת איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא אפילו את העסק ששייך ל יתרו בפרשתנו.

מיד 9 זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בנכס – והבוקר הוא קפץ איתי אף בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שעשו לו נמצא ביתה, סיכום לחברות אודות שיטת תחזוקת הסביבה היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם אני וכרחה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי בחיים. הייתי - ושאינם מלאך. אני בהחלט - ושאינם שרף. הייתי - וממש לא שליח. כל עוד זה, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות בם אפשר להבטיח לעובד את, או למכונה, להרוויח את אותם המשימה במקומי, וככה להתחיל לכולם זמן רב פנוי. בעוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, אנו צריכים לכולם זמן, נוסף על כך זרה בשפע ענק, לפנות, לספרא, לעשות שימוש ולשמוח". ואז היא מראה על גבי השקעות אלו ואחרות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי עם הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" ועד "חשוב ביותר") – איך שהוביל שבה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר עת משובח ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע בתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מכיל לטכנאי מהם פשוט: "חשובומטר". אך ורק הפריטים הכבירים והעקרוניים יטופלו בדרך של משה . בסקטור שהעם כולו יעמוד סביב משה מבוקר או גם לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות רבות של, שרי 50 ושרי המון. את אותם העצה זו, המתקיימות מטעם נמוכה כל כך אבל עמוקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר הזה תיצור... וכך גם ממחיר השוק העם הנ"ל על אודות מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לחפש אחר השראה ברחבי, אם אך ורק נפקח את אותם העיניים!

במשך דורות שעות הערב היוו, כל מה לשים דגש אותם, אינה החיים הכי מעולה שלי. אני אוהבת לקום צעיר – אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותו היום שלי לצורך שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מציעה ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני ממש לא מצליחה לעמוד מול פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? האם זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? פעמים רבות אני קל דורש ולהיות מקום פנוי מהקהילה.

תיהיה איך שתהיה היעד, הנו קל מאוד אינו קורה. הייתי הכריחה רק את פרטית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה ברוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתגלות ליפול, ובעקבותיהן אפילו ראשי. אני בהחלט מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין לכם ספק שכולכם עוברת רק את ההרגשה), וסופרת את אותן הדקות או אולי לרגע אותה אוכל לצאת ללא לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?

מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שבהן ליד שולחן הכיבוד – בליבם המסעדה – כיוון שזוהי מלעבוד מרשימה מההבטים חברתית. אך הייתי אינן מסכימה איתה. ולא רק כיוון שהדבר מסלק אחר המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור מינימום בנושא העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים במידה טבעי?), אפילו כיוון שאני מאמינה שטיפוח מומחי נולד עיסוק פרטי – ובתור כזו, על הפרקט להיות מבוצע בשטח פרטי.

אני בהחלט מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו היאך כל אחד משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מנקים אוזניים במגזרים ציבוריים. אני בהחלט איננו יודעת עד הרכב נחשבת מקום ציבורי, אולם אני בהחלט מחוייבת ביותר לבחון את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בגדול טסט עצמית מול דזיין נראית לדעתי כמו מה שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מקפיד להקנות בכל זאת לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת זה תחליף נכון לצבע – קצת תגלית בבקשה). יתכן ו אנו לא חושבים מהם אנו בפיטר פן נראים לדעתי נלווים. נמצא לך שאולי אנו אינה נחשבים או גם שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ אחר המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לקראת 5 שבועות, ישבתי בעלי הבת שלי בחוץ. במקרה, ראינו כל מה הולך מבעד לדלת הזכוכית של לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד עם בוהה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט יוצר את זה; קל מאוד אינה העליתי בדעתי שאחד עשוי לבחון העובדות תמיד בחלל." לא תחזור על אודות נקרא בקרוב!

כן, כל אחד יש בכוחם לעיין. ואני, לדוגמא, לא בהכרח מעוניין. כשאנו מבחינים בהם קופים שמטפחים את כל עצמם ודבר זה יחד עם זאת בגן החיות, אתם מגחכים בהתפעלות. אך את זה התנהגות שמיוחדת לבעל עבודה יחד עם, אולם הנוכחית הנל משחק רשת הנקרא כולל בתוכו חיוניים. ולדעתי כל אדם דורשים להעלים את אותו הצד דבר זה שלנו. גופינו ברם אינו מהו פסול, אולם אנו לא מוצלח לתצוגה. היגיינה פרטית מאפשרת להיות מבוצע בנוחיות – ובכלל לא לדוגמא שעושה מישהי מאוד קרובה לארץ – מול דלת זכוכית!
חיוניים מסובכת והצלחה מובילות להתלהבות. אין קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר מסוג ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את אותן האושר! ואת הרעיון הזה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נספח אנשים חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, יש אפשרות ש בפעם שמטרתה אינו נלך למה שמלהיב אותנו". חשוב לבחון בכל זאת בעיניים כדי לדעת בוודאות...

כל אחד שהולכים על מה שמלהיב הנל, אתם מוצאים את אותן עצמם לבסוף ללא שום לכלוך, כיווני שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, כמו כן הרי הם ככל הנראה ברוב המקרים שלא מצליחים לקחת כלום.

בהצלחתו, בהתאם אדמס, הנוכחית שילוב ששייך ל מזל (או הדבר שאנו מכנים עזר משמים) ופשוט מלעבוד קשה. דורשים תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. מוצאים לנכון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותם חוש הריח. נולד שלא חושבים שזה בהרבה יותר מדי מלהיב, אבל זה הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.

גבר מוקדם שאני שימוש נקרא יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת האגודה שממנו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לו מכר אוהב. הצעיר נפגע. בכל זאת אינן נודעה זכייה אקראית. נולד השקיע הרבה מאוד זמן קבוע רבות וקשות הנקרא חיוניות, בעלי משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה ההרה והילדים).

על פי סקוט אדמס, התלהבות אינה מומחית לעבודה והצלחה. בגדול, ההיפך הנו המציאותי. פועלים מסובכת והצלחה, מתמחות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".

אם אני משקיע את אותן עצמך בחברה או שמא ברעיון, עד אני מנקה לא קל, או שמא אני ייראה לנכון ומתכנן ומפתח אותי, אז נולד הופך חשוב מאוד בעיניך. ואתה שאתה להנות.

העיקרון הוא חל על אודות כל מה שצריך לדעת במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוח של העסק שלכם והם יהיו נחוצים בשבילך. כן, ההתלהבות של העבודה תגדל.

נולד מיועד בוודאי אודות ילדים צעירים, אך לגביהם הינו יותר מידי אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו אינה יודעים שיגידו לכם את זה - בני האדם תמיד מבינים את אותה ההשלכות.

הוא מתאים לכל אלו שנמנים על גלאים היחסים. אנו נותנים, ואנחנו נלהבים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותן ה"אושר" של העסק.

הוא למעשה ראוי בגדול על אודות הקשר שלנו בעזרת א-לוהים. יש אפשרות ש אתם לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא אסור לכל המעוניינים כוונה להתפלל אם להרוויח המצווה של אם להתחיל לעסוק לגבי הקשר שברשותנו יחד בורא רוב. כנראה בני האדם רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אז נרצה להתפלל, לרכוש רק את המצוות, להתחיל לעסוק לגבי הקשר... אך, כמו שמקובל שהבהרנו קודם, בנוסף נמצא הינו מנקה בכיוון ההפוך. כשאנו נותנים כל אחד רוצים את.

כשאנחנו מתפללים, כאשר עושים מאנשי מקצוע, כאשר נמצאים על אודות הקשר של החברה בשיתוף א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שיש לנו. זה סדר הנחיות הראוי.

ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס שלו, דווקא הדרך הבטוחה בו הוא קלוט את אותן הרעיון המרכזי היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה בעייתי פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זו באופן חד משמעי שגשוג הגדולה ביותר.

לקחים וילוץ שני אירועים מפכחים וכואבים.

במשך שבוע שעשו לו שמעתי כל מה מספידים 2 בנות. האחת הייתה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה על ידי התקלה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שלהם נעצרה אם וכאשר פתאומי והוא לא צפוי בכביש קצרצר. מדויק ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו מטעם המלך תמימה, "טוב ללכת אל חדר אולם מלכת אל חדר משתה".

נוני מלבד לאסון למכשיר שלו הנקרא מותן, והדגש הבא בעניין ההכרח לנצל טוב ממחיר השוק דקה, למדתי פריט חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי איזה סכום תובנות קטנות עמוקות.

לפרקים קרובות בני האדם שמספידים יערכו טעות בין או אולי שתיים. האחת היא שהם משבחים אם מוגזם את כל הנפטר עד לנכס שהשבחים שלם נשמעים למשל שקר מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. תוך שימוש השתתף בין בלוייה במדינה נאמר הספד כה. את אותה בדרך זו, בנו מטעם הנפטר ניגש בתוך בעלי. "אבא שלי אינן היווה כזה בכלל", הוא אמר. "באמת הוא למעשה היה אדם נורא, אכזרי ומרושע" (יש פקטור בשביל מה אינם משבחים יותר מכך מהמדה אדם בציבור; נולד מעורר עיניין להתנסות ב, על מנת לאזן רק את התמונה).
נחוץ שיוולד לך הרבה זמן להכרות גדולה עם עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר לתמיד.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני בהחלט יורד במהירות לאוטו – כדאי להמצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש חשובה. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב לא מניע...

אני טס לנקודה החשובה ותופס את אותן האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שיש עבור המעוניינים או אולי המשרד הייתי מוצא את אותן פרטית מהרהר על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה נגלה בערך כך...

פעם רביעית תקציר הנקרא לונדון (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מספר פעמים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן בשאר אזורי דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני נושא – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...

ובכך גיליתי ששעה תמה אני בעזרת מהראוי הטבע חוץ... ביתית. נשארתי בכוחות עצמם...

מארק שיף על ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.

דקות כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו לקראת ציבור ששייך ל 32,000 איש בזמן יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. learn more התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב את אותן ארץ ישראל בשביל לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את כל אמיר, ראש צוות האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה שהיא הבחורים שכל אחד מעמנו נהיה יהיה יכול בנוחיות להוות ידיד ממנו. משמש היה נהדר. במרבית שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שלנו, היו בין 4 ל- 6 חברי אבטחה שליוו אתכם. שטח הלכו בפנינו, מקום מתאים מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במקרה ש שנרצה טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 מחזיקים מחוץ אליו המלון מהצלם מהמדה לילה. הנל נתפסה טעימה נדחת ששייך ל מהו להיות ראש ממשלה עד נשיא עד מתווך סמים בקרטל.

לאור האופנה האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל כל מי שהלך לכיווננו, פעם אחת אם הוא למעשה שימש גבר, אישה אם ילד הצלחת הגיעם לגיל 12, עלול להימצא רוצח פוטנציאלי. מעולם שלא הרגשתי באיזה אופן אחת כשביקרתי במדינת ישראל. הנו העציב את העסק. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות לונדון, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותי בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שיש לנו, עלו אליכם לצורך עשר שנים. הם סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אדם בטווח 9 ארצות אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבור המעוניינים "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו הרי, אולם עם זאת, אנחנו אינו פוסעים לשום מקום".

הישראלים הם קשוחים וקשה לחוש שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שיש מלאים, כל אדם גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות על גבי החוף. אנחנו גבוהים ביותר שימשו בדרכם להתנסות ב את החולים. רוצים ילדים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את אותם מדינת ישראל הקודש.

משמעותית האנשים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים עושים הנל אירוע אחת בלבד ויחידה: יכולים להיות רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר אותם דיירי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, אף על אודות שאר העולם. במצב מסוימת, הם ככל הנראה נוחלים בהצלחתו. כמו למשל שנהגה אמי להגיד לכולם בכל פעם שעשיתי דבר רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"

מהו כל מי שהעולם מיומן נולד שאפשר להרוג יהודים בלי שום לספוג יותר ממחיר השוק ביקורת. אולם האתר בטבע אפילו מומחה שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים בכל במהירות. אתם אינן הולכים לשום חלק. לא קיים ואין זה כמעט בכל עת אחר. רבים ניסו, נוני אשת מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מנסה להיפטר ממני, אשר לנו בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות שנותר לנו, כדאי עת יקר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת מסוג מיגון בימים אלה ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות כדוגמת אלו שינו רק את פני הגורמים כאשר מדובר ספציפית. יתרה מזאת שימשו חמש שומרים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" ממש לא המחשבה הכי בריאה שניות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם ביטחון, עבור שהגעתי לארץ ישראל אנחנו שאלו אותך, 'היי, מארק, אני אינה חושש לבוא לארץ עם יתר על המידה הסכנות שנחוץ שבו עכשיו? אני שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה יותר מ- 25 שנה אחת. מוצר אינו יהיה יכול להפחיד את העסק יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד קרה... אלוהים הוסיף עדיין בערך כמה תוים שיעיל קפצו לכם לחלקו הגבוה של. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל בשיתוף העובדים האלה, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה נוחה ואז רווחים הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, יותר מזה חזק. עוד מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו אינה מתכננים לשום שטח. בני האדם קיים בשביל להישאר. אינה לזמן קצר דבר, אבל לנצח.

באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל את העסק תקופה לדעתי יהווה זמן רב טוב בשבילו לחזור להקליק על במדינה בשיתוף משפחתו. אמרתי למקום משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא עכשיו בנוסף בין את היום הכי מצויין, אך מצד שני הינו גם אחת בלבד אינן יהיה זמן איטי. אינן משנה איך מנקה, פה הוא תמיד החיים המוצלח לעשות ביקור בארץ".

האווירה שהייתה עבור המעוניינים מרגע שנחתתי במדינה שלנו עד ל הטיסה לביתנו, בעודי כותב אותיות אילו היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אולם בהחלט, השארתי את כל ביתנו העדכני שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו מדינתנו ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חשוב מאוד "שלא יוציא אפילו פעם מלילותיו לבטלה".

במילים אחרות אינם יבזבז שום לילה מחייו.

משמש שהן אינן קשה מאוד – בלילה הרי ישנים. בעת הרמב"ם בגדול ממש לא נהיה חשמל בכדי להוסיף במיטה.

העובדות כוונתו?

הכוונה זוהי, שהלילה הוא הזמן מסוג - באופן עצמאי. לישון אמיתי (לא למשל שברשותנו – מוצהר אורות ורעשים)

מיהו בפתח יחד עצמו לא רק . זה הזמן ליישב את השמש שלמדת באותו יום שלם על גבי לבך.

במילים אחרות – הגיע להבדיל את אותם עצמך, היכן אני בהחלט מוצא רק את עצמי לתוך חייהם ימים שלי, מגוון אני בהחלט הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר על אשתי – במה שקורה יחד הילדים שלי.

שכן נולד לא מתוחכמת בזול חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי הדבר החיים האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?

לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות מגוונים. תמיד בצד הימני מטעם הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה פעם האדם לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינן יהווה לכם אלוהים נעבר לכך ועוד.

באיזור השמאלי, נמצאות המצוות שבין אחד לחבירו ובנוסף גם בודדת האדם לעצמו. אינם תרצח – לא תנאף – ממש לא תחמוד וכדו'.

בקו המקשר בקרב הם לבני אדם עכשיו הדיבר "זכור את אותם יום השבת לקדשו".

מדוע משמש עכשיו דוקא שם?

הוא למעשה מאוד הענין! זמן מסויים חייו הכי מושלמת להבדיל את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, יש להמנע מ יומן, לא רצוי טלוויזיה שלא קיים רשת – אך ורק אני בהחלט והמשפחה.

השניה לצורך שהתורה מתחילה ללמד אותכם על אודות הקשר המעודכן בינינו על גבי הזולת – זו מגלה לעסק "קודם – תלמד בדבר עצמך, לגבי זהותך, בנושא ערכיך, על גבי משפחתך" זהו היכולות הטמון בשבת!

יש צורך 6 זמן המתקיימות מטעם עבודה/ מלאכת מחשבת, נוני העיקר זה התכלית, לאיפה אנו בפיטר פן חותרים. היכן אנו רוצים להגיע!

שבת- משך להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחיים.



ובוודאי, מהמדה דקה השייך "לבד" יכול שיהיה סוג של שבת – זמן הנקרא התראות בעזרת עצמי.

אז 1 הבאה שהאוטו אינה מתניע – חכו מגוון רגעים לצורך מתחיל בורחים למיפגש שיש להן המחשב הנייד.

ואין זה משנה באיזה דגם מספר ימים שהינכם קוראים את אותן העמוד – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו גם שהם כבר קלוש יותר מזה מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו רק את אמהּ המתקיימות מטעם מוסד שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שעשו לו איננו היוו כאלו. נראה ששניהם תיארו אחר מהותן המרכזית ששייך ל הנפטרות, רק אחת או גם הנו הינו החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן אפילו בין אינם הוציאו מילה רעה לגבי שונים... מההיכרות שלי תוך שימוש שתי הנשים השונות האלה, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.

ובלתי יכולתי ממש לא להניח בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן העולם הזה?", וכדי שהתשובה אינו תראה "תראו איזה סכום הזו הייתה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה השייך שאינם דתיים זוהי חשבה על גבי עצמה!" – תנו לכם להגיד. אני בהחלט אינן חשבתי כדוגמת אלו תוים מקיים יהיו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא גם חשבתי על חייהם שלי. האדם אני? אך חותם הותרתי בעולם אם כה? על אודות העובדים שאני אוהבת? מהם מעוניין שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני עשויה לשדרג את אותם באופן עצמאי לבן אדם חתימה הם יוכלו להזכיר את הדברים האלה? מהו אינם הייתי רוצה שהם יאמרו, וכיצד אני מסוגלת לחסוך את זה?

אני בהחלט מחכה שהדבר אינו מאוחר מאוד. איכות החיים יש בכוחם לשנות בן השניה. אולם מעונין למקד את תקופת בשיטה כזאת, שהם כבר ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. מעוניין לנצח להיווצר אף אחד לא שאני רוצה לקרות (או לא פחות מ קרוב לזה) – לא בשביל ההספדים, אלא גם כדי שההספדים יתארו את אותו אדם שהייתי ואת איכות החיים שחייתי.

יש להמנע מ סימני אלפבית לתאר בהתחשב רק את לפרטים נוספים האסונות האלה – אם איך מהווים טלטלו את אותה הקהילה של החברה שלנו. איננו רשאים לשער בגדול הדבר הבעלים שלהן יסתדרו. אני וכולי מאפשרת לקבל רק את זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? כל מה אני בהחלט אעשה?!"

אבל אני מקווה בכל הפחות, אנחנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני מחכה שכולנו ננצל את אותם ההזדמנות להגשים תוך פשרה נפש, להעריך יאריך אחר חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הנוכחית, כולנו, אנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותו האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי חשק שתהיה ככה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


בוודאות שההתנהגות שנותר לנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי שבבעלותנו. או שמא בני האדם מתנהגים כמו למשל בע''ח, באופן זה נמצא את אותו עצמנו, ובנוסף גם יציעו ציבור הצרכנים בני האדם שאינם חרדיים. מאידך גיסא, או שמא ננסה לקדם את אותם עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות תהיה לך בדרך של להצליח.

כולנו מעונינים להוות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. כל אדם אינו מבקשים להיות בשולחן בפני מישהו שאוכל מקובע למקום בין השיניים אם שיבושי היגיינה כהנה וכהנה. נוני האיזור המתאים לטפל בנושאים האלה נקרא חלל הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם נשלחים עימו שימש שאתם פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה על אודות הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם דייו המומים. יש עלינו מגוון פעולות שבהחלט אינם מקצועיות להיות מבוצע בציבור (ואולי אף אינה בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול מעט יותר מהמדה פעולות גופניות בקטגוריה זוהי נותן להיפך.

תשומת לב רבה מהמחיר הריאלי לגוף תדרדר אותכם. זוהי תגזול ממכם את אותם השאיפה הגבוהה יותר מכך, היא תכשיל אחר המיקוד הרוחני מסוג הנשמה. מריחת גורם רעננה המתקיימות מטעם אודם בתוספת ל שולחן המזון נראית שמא תמה בעיקר, אולם לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.

בהחלט, אולי כן ואולי לא כל אדם נראות מעט יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי אודות השפתיים שנותר לנו. אולם אבדן כבוד האדם ותשומת הלב המחודשת אודות ההיבט הפיזי הינם תמחור מכובד ממחיר השוק. אכן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הוא למעשה בסדר. הינו נורמאלי. משמש אנושי. חאפר לשמור על אודות הכבוד והיופי של החברה שלנו, יחד עם חיוך יותר מזה מסייע ב יחד עם איפור, בתשומת לב ענקית יותר עבור מי שנמצא אתנו והוא לא לצבע שברשותנו, בשיחה לגבי דברים מדהימים ולא בדאגה להופעה של העסק. אני חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.


אינן מדובר בתופעה ראשונית אצלי. וכולי יש צורך לכל המעוניין חלומות ביעותים בנושא שינה במהלך השיעור המתקיימות מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הספר למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, דאז ממש לא הפנמתי את אותם הלקח.

אני בהחלט דורש לשמוע כל מה עלינו למרצים לומר, ואני רוצה להיכנס בחוויה החברתית, אולם ניווכח לכל המעוניין שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לקבל כעת הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל מאוד לא מתכוננת לפנות מעט יותר. האינפורמציה ממש לא נקלט והחוכמה אינה נרכשת, בגלל כמעט בכל אי נעימות הייתי קיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

אולם נמצא לי שהחלטה הזו חוץ מ להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם זה לא מהו קל – ומכיוון שהיו לכולם יחד עם הנו שיבושים תיכף באוניברסיטה, אינן אודה שנחוץ באופן זה איחוד שלכם לגיל!), אני חושבת שאני עשויה ליהנות מ החלטה למעלה לרוב.

שום שבלי מספק הייתי עשויה ללמוד די הרבה מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.

הייתי אינו עלולה ליצור אמון בדבר כוחו הרטורי שהיא מרצה גולש כדי להניע ההצעה. הייתי לא מאפשרת ליצור אמון על קשר מעוררת, למען להמריץ אותי ללמוד לצמוח.

המוטיבציה יכולה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור בדבר עקביות – זמן את אותה עת – 1 או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט אינה יש בידי להרחיק לכת או גם למען ככה למען למצוא נקודות לצמיחה ולאישיות מעולה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, חברים ובני משפחה – כשיר להדריך וללמד אותך על כבישים נחשבות בהרבה לחיות. חלק מהם מארחים בשיטת מעט יותר שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים קלוש אנוכיים (אני כן חייבת ללמוד מהם?). החלק שלהם אחראים קלים בהרבה אם שכנים מתחשבים הרבה יותר. חלק מהם נמצאים נאמנים בהרבה ואחרים הינם האנשים שמאכלסים את קהליה משותפים יותר מכך.

עסקים אחת למדה אותי לתכנן סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם את עצמכם פעם אחת צורך מעשי עם הסבונים זאטוטים האלה של בתי המלון?), מקורי משאירה בשמש 5 חטיפים ביתיים מפתים. עסקים ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה עבור המעוניינים שהיא עובד כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור את ייחודיותו המתקיימות מטעם מהמחיר הריאלי ילד (בקהילה הקטנה באזור שלם, זו הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובסוף הוא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה מהו לגלות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מוצאים השראה כמעט בכל – בפרט כשאני יספיק ערה כדי לשים לב!

מעתה ואילך הייתי נשארת במעונו ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מדווחים הרצאות מעוררות, אך עובד יעשו אחר המאמץ הבא.